עוגייה פילוסופית

השבוע היה לי קרייבינג לשוקולד אחרי תקופה ארוכה שלא, אז רצתי למטבח להכין את הטייק שלי על העוגיות אמסטרדם הטרנדיות. הלכתי לבלוג של נעמה גאון, כי יש לה תמיד את המתכונים הכי טובים לעוגיות ובראוניז, והכנתי עוגיות שוקולד כהות רכות וקצת מלוחות, ולתוכן הכנסתי מטבעות נוטלה מתוקים.

השכבה החיצונית והמלוחה של העוגיות, שגם מצופות במלח מאלדון לפני האפייה, בשילוב הבפנוכו המתוק והנוזלי של הנוטלה, יוצרים חגיגה בפה. מכירים את הסצינה ברטטוי שבה רמי טועם גבינה בנפרד, ואז תות בנפרד, וכל אחד מהם מרגיש לו סבבה והכל, אבל ביחד - הם מתחילים לרקוד בהרמוניה ויש זיקוקים ומוזיקה צרפתית שמחה מתנגנת ברקע? אז ככה.

בכנות, באתי לכתוב פה מלא בולשיט על זה שבכל אחד מאיתנו, כמו בעוגיות, יש צדדים שנדמים לנו די תפלים ולא מלהיבים במיוחד, אבל כשמסתכלים עליהם ביחד, כמכלול, מגלים שהם מחמיאים אחד לשני כי הם יוצרים את מי שאנחנו.

באותה מידה יכולתי לחרטט שגם אצל אלו מאיתנו שיש שכבה חיצונית לא מזמינה במיוחד, יכולה להתגלות מבפנים ליבה מתוקה כמו נוטלה. כזאת אני, אוהבת ליצור דימויים מכל מה שזז. אז לא, אני לא עוגייה, עם כמה שהייתי רוצה שכל בני האדם ישתוקקו לאכול אותי (הנה עוד אחד... לא ברור גם לי).

אז בתכל'ס, אתם מוזמנים לקחת איזה דימוי שבאלכם, או להמציא דימוי חדש שאתם מתחברים אליו - מה שעושה לכם טוב, כי זה במילא מה שאנחנו עושים תמיד - כל פעם מחדש אנחנו מוצאים מסקנות שמתאימות לסיטואציה הספציפית שאנחנו נמצאים בה.

בכל תקופה אנחנו מרגישים שמצאנו את משמעות החיים ושהאמת האבסולוטית על העולם נמצאת בידינו, אבל במהרה אנחנו נתקלים באתגרים חדשים, לומדים מהם לקחים שונים לחלוטין ומגיעים למסקנות אחרות. ודרך אגב, אין לי על זה שביב של ביקורת.

זה טבעי ואפילו בריא שנעבור הלאה ולא נישאר תקועים באותו מקום, תוך כדי שאנחנו נאחזים בכל מיני חוקים שהמצאנו לעצמנו והם כבר לא רלוונטיים. ההבנה הזו, דרך אגב, יכולה גם לגרום לנו להיות הרבה יותר פתוחים להכלה של אנשים אחרים. היא מאפשרת לנו להסתכל על כל מקרה לגופו, ולהבין שמה שנכון לנו לא בהכרח נכון למישהו אחר.

ומכל זה אני מגיעה למסקנה הכי יציבה בחיים שלי, שמחזיקה איתי מעמד כבר די הרבה שנים, והיא שהכל מורכב. המורכבות היא בלתי נמנעת, וברגע שנקבל אותה בידיים פתוחות, ולא נילחם בה כל הזמן, נחייה הרבה יותר בשלום עם עצמנו ועם הסביבה.

זהו, עד כאן למניפסט הפילוסופי שלי להפעם, מעריצה אתכם אם הצלחתם לקרוא עד הסוף. ואם נהייתם רעבים אחרי כל זה - המתכון לעוגיות אחרי התמונות.

עוגיות אמסטרדם - נוטלה

למטבעות נוטלה -

• בשקית זילוף שמים את התכולה של צנצנת נוטלה קטנה.

• על נייר אפייה מזלפים גבעות נוטלה גבוהות יחסית, כמו נשיקות מרנג.

• מכניסים למקפיא עד שבצק העוגיות מוכן.

לבצק -

• מכינים את העוגיות לפי המתכון הזה, ללא מטבעות השוקולד.

מרכיבים ומקשטים -

• מכדררים את הבצק לכדי כדורים גדולים יחסית, ויוצרים באמצע גומה.

• אוזרים המון סבלנות, מוציאים כל פעם גבעת נוטלה אחת, שמים בתוך הגומה ומכסים אותה לכדי כדור. אם נוציא את כל גבעות הנוטלה ביחד הן ימסו מהר מאוד ויהיה בלאגן (מניסיון), לכן משאירים אותן במקפיא.

• את כדורי העוגיות משטחים מעט ומסדרים במרווחים גדולים יחסית על נייר אפייה.

• מפזרים מעל כל עוגייה מעט מלח גס / מאלדון. המרקם של מאלדון שונה ומתאים יותר, אבל גם מלח גס רגיל יעבוד.

• מכניסים לתנור ואופים לפי ההוראות בקישור.

• מחכים קצת שהעוגיות יצטננו, אחרת הן מתפוררות ואפקט הלבה לא מספק באותה המידה, ואוכלים!!!!