בכנות, משבר הקורונה תפס אותי בזמן מושלם.

השתחררתי בלי תוכניות חוץ מטיסה לניו יורק שכמובן התבטלה, ועם לחץ לעשות משהו עם חיי ו"להצליח".

​

במקום לרוץ לחפש עבודה ולשלוח קורות חיים לכל מקום אפשרי, נכפתה עליי מנוחה ובטלה. בהתחלה חשבתי שאשתגע, אבל מהר מאוד התרגלתי למציאות חדשה של לקום כל יום בשתיים בצהריים ולראות גוסיפ גירל.

​

כדי למלא את הקרייבינג למתוק שנוצר באופן בלתי נמנע משילוב של צפייה בנטפליקס ושעמום, הלכתי לאפות.

כמובן שתיעדתי הכל והעליתי לסטורי, אך בניגוד לבדרך כלל, החלטתי לכתוב כמה מילים על הדברים שאני אופה, במחשבה שבמילא אין לאף אחד משהו יותר טוב לעשות כרגע.

אני נהנתי, העוקבים נהנו, ומפה לשם הגענו לכאן.

​

בבלוג הזה אהיה הכי עמיתית שאני יכולה.

אשתף אתכם בדברים שאני אופה ובסיפור מאחוריהם, במתכונים, בדברים שאני אוהבת לאכול ובכל מיני חשבות רנדומליות.

 

כיף שאתם כאן, תודה שאתם עוזרים לי להגשים חלום.